מחדר הטיפולים למציאות היומיומית

הרבה פעמים הורים מנסים להבין חלק מהמושגים הפסיכולוגיים וכיצד הם באים לידי ביטוי בעבודה בקליניקה למציאות היומיומית:

 

 

 

 

מוקד שליטה חיצוני

האמונה שהצלחתו של אדם תלויה בגורמים שמחוץ לשליטתו.

הרבה מטופלים שמגיעים אליי מרגישים "שכל העולם נגדם", " הכל בגלל המורה/ בגלל החבר/ בגלל ההורים".

ברגע שהילד /המתבגר לומד להבין שהאחריות להתנהגות הסביבה כלפיו תלויה בו, אז הוא ילמד לסגל נורמות התנהגויות נכונות ומקובלות ולקחת אחריות על מעשיו מבלי לחפש "תירוצים" מבחוץ על חוסר שביעות הרצון אשר מתנהל בחייו.

 

 

מוקד שליטה פנימי

האמונה שהצלחתו של אדם תלויה במאמציו שלו.

הילד/המתבגר לומדים לקחת אחריות על המעשים שלהם ולהבין שהתוצאות להתנהגויות הם השלכות של התנהגויות לסממפטומים שעליהם אנו עובדים בטיפול.

 

 

העצמי החברתי

מודעותו של אדם לכך שזהותו לעתים קרובות קשורה בקשר הדוק לבני אדם שסביבו.

המטופל לומד להבחין בסביבתו לזהות את הגורמים הנכונים להשפעות עליו ולבחור נכון את האנשים בסביבתו.

 

 

רשת חברויות

קבוצת החברים היציבה יחסית שעימם מקיים ילד בגיל בית הספר היסודי יחסי גומלין. סימן ההיכר של תקופת הילדות.

הדבר המשמעותי ביותר לכל אדם, הם הקשרים החברתיים סביבו. ילד אשר מסוגל ליצור קשרים חברתיים טובים ירגיש תחושת שייכות גבוהה ותחושת ערך עצמי גבוה.

 

 

חיזוק על פי סקינר- חיובי\שלילי\מלא\עונש

הרבה הורים מגיעים אליי מאוד מבולבלים ועם תחושות אשמה. חשוב לדעת מתי "להפעיל" חיזוק חיובי, וכיצד להציב גבולות דרך תקשורת מקרבת ומהו המינון הנכון להצבת גבולות

 

חיזוק – החיזוק הוא הגורם העיקרי בלמידה על פי סקינר. החיזוק מוגדר כגירוי או אירוע המתרחש בעקבות התגובה ואשר מגדיל את שכיחות הופעתה. גירוי או אירוע המגדיל את שכיחות הופעת התגובה נחשב לחיזוק. רק על פי התוצאות בפועל ניתן לדעת אם גירוי מסוים הוא חיזוק או לא. יש סוגים שונים של חיזוק.

.

חיזוק חיובי – חיזוק חיובי הוא גירוי שנתינתו לאחר ביצוע התגובה מגדילה את שכיחות הופעתה. צריך להינתן  לאחר ביצוע התגובה.

 

חיזוק שלילי – הוא גירוי או אירוע שהפסקתו לאחר ביצוע התגובה מגדילה את שכיחות הופעתה. הגירוי  השלילי צריך להיפסק לאחר ביצוע התגובה.

 

עונש – אירוע בלתי נעים המקטין את סבירות התרחשותה של התגובה. העונש הוא גירוי או אירוע בלתי נעים המופיע לאחר התרחשותה של תגובה ומחליש או מפסיק אותה.

 

חיזוק מלא – חיזוק שמתקבל כל פעם שהאדם מבצע את התגובה הנכונה. בד"כ איננו זוכים לחיזוק מלא אלא לחיזוק חלקי, חיזוק הניתן רק בחלק מהמקרים שבהם מבוצעת התגובה הרצויה.

 

 

תכנית חיזוקים

תכנית חיזוקים ברווח משתנה – בתכנית זו ניתן החיזוק ברווחי זמן משתנים. בתכנית זו נשמרת יציבות ההגבה, שכן החיזוק צפוי במידה שווה בכל רגע, ואם יפסיק האדם את פעילותו הוא עלול להחמיצו.

 

תכנית חיזוקים ברווח קבוע – בתכנית זו ניתנים החיזוקים ברווחי זמן קבועים. אמנם גם בתכנית זו תלויה  קבלת החיזוק בביצוע תגובה נכונה. אך רווח הזמן הוא המשתנה המכריע לגבי מספר החיזוקים.

 

תכנית חיזוקים ביחס קבוע –  בתכנית חיזוקים זו ניתנים החיזוקים באופן סדיר אחרי מספר קבוע של תגובות שאינן מחוזקות. ככל שהיחס גבוה יותר קצב התגובות איטי יותר. כאשר היחס גבוה במיוחד נוצר דפוס התנהגות חדש – לאחר קבלת החיזוק האדם ינוח זמן מה לפני שיתחיל להגיב בשנית. ככל שיחס החיזוקים גבוה יותר כן ההפסקה תהיה ארוכה יותר.

 

עיצוב- תהליך שבו מושגת התנהגות יעד כלשהי ע"י חיזוק של התקרבויות הדרגתיות להתנהגות יעד זו.

 

למידה ע"י חיקוי- דרך ללמידת התנהגויות חדשות ע"י חיקוי (העתקה) של התנהגויות הזולת.

 

מוכנות- הנטייה הגנטית ללמוד התנהגויות מסוימות.

 

 

העברה שלילית

המטופל ילמד להשתחרר מהרגלים אשר אינם מובילים אותו להצלחה.

 

העברה שלילית – שימוש בידע הקודם לצורך פתרון בעיות חדשות נקרא העברה חיובית. חשיבותם של ידע וניסיון קודם בפתרון בעיות היא גדולה, אך יש מצבים שבהם ידע וניסיון קודם אינם עוזרים בפתרון הבעיות אלא דווקא מעכבים בעדו. ישנן שתי תופעות של העברה שלילית: (1) מערך-  תופעה של דבקות בדרך פתרון מסוימת, גם כאשר אינה יעילה עוד נובעת מהמערך, מהעמדה, או מההרגל לפתור בעיה בצורה מסויימת. כדי לפתור את הבעיה יש להשתחרר מהמערך  או מהעמדה הקודמים. דרך הפיתרון שנוסתה שוב ושוב גורמת לאדם לפתור את הבעיות החדשות בדרך מכאנית ללא התייחסות לכל בעיה חדשה בפני עצמה. (2) קיבעון תפקודי- האדם מתקשה לחשוב בדרכים לא שגרתיות על סיטואציות המוכרים להם מחיי היום יום.

 

 

מנגנון הגנה

הרבה פעמים מגיעים אליי ילדים / מתבגרים לאחר רצף של חוויית כשלונות ואכזבות ,אשר התרגלו לפתח מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם הקשיים בחוץ.

בטיפול אנו מזהים ביחד את אותם מנגנוני ההגנה שהילד/ המתבגר סגלו לעצמם מהילדות וכך לומדים לסגל דרכי התמודדות נכונים.

 

מנגנון הגנה – על פי אנה פרויד, הממשיכה הראשית של הפסיכואנליזה. כבר בילדותו פיתח המטופל דרכים להתגונן מפני חרדה. חרדה זאת נובעת מחומרת  איסוריו של האני העליון. בחלק אחר היא קשורה לפחד מייצרי הסתם, העלולים לשטוף את האני ולהרוס אותו. והחלק שלישי קשור לפחד מפני הסכנות שבעולם החיצוני. מנגנוני ההגנה עשויים להיות מופנים גם כלפי רגשות הנתפסים כמסוכנים, כאשר האדם חושש להרשות לעצמו להרגיש. מנגנוני ההגנה על פי פרויד כוללים בין היתר: , הכחשה.

 

תגובת היפוך –  דרך אחרת להימנע מן החרדה שמעוררים רגשות או דחפים מסוימים היא להסוותם ע"י הדגשתם של רגשות או דחפים הפוכים. בדרך זאת אלטרואיזם קיצוני יכול להסתיר אנוכיות, וערכים של טוהר וצדקנות.

 

השלכה  השלכה היא אחת הדרכים להשתחרר מהחרדה שמעוררים רגשות או דחפים מסוימים היא ליחס אותם לאחר.

 

התקה  דחפים או רגשות, שחוששים לבטא אותם כלפי אדם או חפץ מסוים, אפשר להפנותם אל אדם או חפץ נטרלי.

 

רציונליזציה  תהליך שבאמצעותו מנסה הפרט לתת להתנהגות הסבר הגיוני כדי להסתיר את המניע העומד מאחוריה.

 

טיפול ע"י משחק  מלאני קליין הגיעה למסקנה כי במקום לבטא את עצמו באסוציאציות חופשיות מילוליות, יכול הילד לבטא את עצמו במשחק. אם יעמדו לרשותו צעצועים, בובות או חפצים אחרים יוכל הילד דרך המשחק בהם לספר למטפל על חלומותיו, שאיפותיו, דמיונותיו ופחדיו.

מושגים פסיכולוגים

מור מילשטיין

יועצת חינוכית M.A. פסיכותרפיסטית